איך לא כותבים רומן
זו העלילה החדשה של הרומן שלי, שעליו אני שוקד בימים אלו ממש. י
טוב, שוקד זו אולי מילה קצת חזקה מדי. למעשה, את רוב החודשים האחרונים אני מבלה בניסיון נואש לפענח את כתב היד שלי ולהבין מה, לכל הרוחות, התכוונתי שיקרה ברומן הזה. י
החדשות הטובות הן שהצלחתי לפענח משהו כמו 17 מילים מהדף הזה. י
החדשות הרעות הן שעושה רושם שאין ביניהן שום קשר. י
תמיד זה קורה לי. אני מתעורר באמצע הלילה עם איזה רעיון לספר או סטארט אפ שיעשה מיליונים ומתהלך כסהרורי עד לשולחן הכתיבה שלי, שם אני טווה את העלילה (אני יודע שהייתי יכול לכתוב את זה במחשב, אבל באמצע הלילה אין לי שום יכולת מוטורית להקליד) תוך כדי הדגשת מילים וציור עיגולים סביבן משום שהן חשובות. או אז אני קם בבוקר ומגלה שאת העיגולים אני דווקא מבין יופי, זה רק שאת המילים שבתוכן קצת קשה לי לקרוא. ע
אז הנה, זה הרומן החדש שלי. הוא על בחור. וחתונה. וקרמבו. ודרקון. וקרואסון. וברצלונה וזה , פחות או יותר, כל מה שהצלחתי לפענח עד עכשיו. אין לי מושג איך כל זה מתחבר לרומן אחיד, אבל אני בטוח שיהיה כיף לגלות. ע
חוץ מזה, ככה הרווחתי בכבוד את הכיתוב בגב הספר “עומר ברק עבד על ספרו ארבע שנים. שלוש שנים ושמונה חודשים מתוכם, אגב, היו בניסיון נואש לגלות על מה הוא”. ע
.
